לא תכננו לבקר בבאד איישל, זו היתה עצירת ביניים לצורך דחוף בחנות סלולאר A1, (החלפת SIM- הקליקו למיקום במפות גוגל). אבל כשיצאנו מהחנות, וכיון שהחניה היתה צמודה לגשר מעל הנהר – הגענו לגשר, וכמו שאומרים – כשנגיע לגשר נחצה אותו. בטח אם הוא מוביל כפי שהתברר למדרחוב המסעדות והקניות של העייירה. היו מי שניצלו את הזמן לשופינג, ואני – לשוטטות קצרה עם המצלמה.
הפוסט הזה הוא יבול של שעתיים ברוטו. עוד עיירה באוסטריה. בכיכר הכניסה למדרחוב ניצב פסל, ובצומת עמוד ברזל גבוה, צבוע באדום לבן. וכמובן הרים ברקע הרחוק. בצד השני בהמשך המדרחוב, בנין לבן עם עמודים לבנים עגולים ורחבים, מוביל את העין לכיכר ולבנין מאד מרשים עם שלט POST TELEGRAPH. האם זהו בית הדואר, שריד לימי האימםריה האוסטרו הונגרית?
סמוך מאד לגדת הנהר, על המדרכה שולחנות של המסעדה הסינית הממוקמת מעבר לכביש. ישבנו, עיינו בתפריט המצולם (רעיון טוב כי אנחנו לא מבינים סינית), הזמנו, היה טעים.
לא ראינו ברווזים בנהר.
לא הזמנו קינוח,
ויצאנו בדרכנו למקום הלינה באיזור KAPRON מה שאומר שהמשך יבוא 🙂
לקינוח, כחודש אחרי שחזרנו ארצה קיבלנו דו"ח מהירות על סך 30 יורו, עקב חריגה ב 8 קמ"ש מהמהירות המותרת במרכז העיר, שהיא 30 קמ"ש. בכל זאת – זכרונות טובים.
